על מה אנחנו עותרות?

מעולם ישראל לא היתה במלחמה כל כך ממושכת וכנראה שבשל כך, אין פקודות מטכ"ל לימי מלחמה אלא רק לימי שגרה. המשמעות היא שיכולים לגייס כוחות למשך זמן בלתי מוגבל, ללא תנאים והגדרות ברורות מה נדרש, מותר או אסור כדי לא לפגוע בכשירותם, בבריאותם הפיזית והנפשית של הבנים והבנות שלנו.

לצערינו, נכון להיום, הכל נקבע ע"פ החלטות המפקד בשטח, וכך יכולות להתקבל החלטות הרות גורל ללא תיאום או הבנה של התמונה המלאה וכל יחידה בצה"ל תנהג על פי ראות עיניה.

לאחר כל כך הרבה חודשי לחימה כולנו מבינים שכך אי אפשר לשרוד מלחמה. הכשירות יורדת הן פיזית והן מנטלית, למרות המוטיבציה הגבוהה של הילדים שלנו.

פנינו לעורכת דין דפנה הולץ בבקשה לעתור לבג"צ ולבקש הסדרת רגולציה בתחום זה. עורכת הדין הולץ ניסחה מכתב שיצא לפרקליטות הצבאית בבקשה לבצע מחקר אמפירי על בסיס נתוני המלחמה על הפרמטרים שמשפיעים על השחיקה, חוסר הכשירות והפגיעה בלוחמים והלוחמות שלנו, כדי שאלה יהוו בסיס להנחיות ברורות בצה"ל בעיתות מלחמה.

המכתב הוגש אך לא קיבלנו מענה, ולכן השלב הבא הוא לפנות לבג"צ כדי לקבל מענה ולהניע אותם לפעולה.  לצערינו זה לא יוציא את החיילים מרפיח מחר בבוקר , אבל יכול להבטיח שיהיו חוקים ברורים למה מותר ומה אסור גם בתקופת מלחמה.

הנחיות ברורות אלה יוכלו לסייע לבנים ולבנות שלנו בסדיר ובמילואים. נוכל להבטיח שבאמצעות הנחיות אלה הבנים והבנות שלנו יקבלו תנאים הגונים והגיוניים, שלא יפגעו בהם ושיהיו מגובים בפקודות מטכ"ל.